מיזם התנדבותי "צוק איתן"

שובר טיפול מתנה - לחיילים,משפחותיהם ונפגעי חרדה.

 

תקופה לא קלה עוברת עלינו הקיץ הזה. אמנם המבצע הנקודתי "צוק איתן " הסתיים, אך חיילים רבים עדיין בשטח,משפחות רבות עדיין תחת איום טילים וחשש ממנהרות .

החיילים (ומשפחותיהם) שכבר שוחררו נאלצים להתמודד  כעת עם פציעות פיזיות והתמודדות עם חוויות ומראות קשים .

עכשיו זה בדיוק הזמן שלהם לטפל בעצמם!

כל כך הרבה אנשים מרגישים צורך לתת בחזרה עבור אלה הנלחמים עבורנו.

וכאן נכנסת קהילת המועדון לתמונה!

160 מטפלים מכל רחבי הארץ התנדבו עד כה לטפל בהתנדבות בחיילים, בני משפחותיהם ובנפגעי המלחמה במהלך המבצע  ולאחריו!

לידיעתכם – בימים אלה ההיענות הולכת ומתעצמת! החיילים מקבלים  את השובר בטלפונים הניידים  שלהם ונענים להזמנה !

נשמח אם תשתפו כאן בתגובות לפוסט עדויות מהחוויה המרגשת של מימוש הזכות הזו .

 

בנוסף , אנו מקדמים בברכה כל סוג של שתוף פעולה עם מיזמי  התנדבויות בהתאם לצורך – בתוך המועדון ומחוצה לו.

והנה לכם דוגמאות מרגשות – מתנדבים שנסעו לדרום על מנת להעניק טיפולי מגע לחיילים בשטחי הכינוס!

תודה רבה לחנה אלמגור,ישי שפי,תומר זפרני,חיים דחבש,רותי סינדרס ויהודה חביב.

תודה רבה לד"ר לו ולתמי קלייטמן שטיפלו בחיילי גולני בשפיים. כך תמי מספרת:

"לקחתי את דוקטור לו לטפל בחיילים (טווינא) עבורם אורגן יום כיף בפארק המים בשפיים.
הגענו ב11 בבוקר ובמשך 4 שעות רצופות ללא הפסקה דוקטור לו העניק טווינא לכ 15 חיילים
במיטת שדה שאלתרנו להם מכסאות ומספסלים שהיו במקום.
החיילים היו נרגשים אנחנו היינו נרגשים"

 

תודה לאלה ונדל שחילקה את גלויית ההזמנה לטיפולים בסורוקה, ואיריס זיו ואילנה קליינמן חילקו בבית לוינשטיין.

אנו נמשיך לתרום ולסייע ככל שניתן

 

 

8 תגובות
  1. Tomer Zafrani says:

    אנו רואים בתקופה כזאת שעם ישראל באמת נותן כל מה שהוא יכול לתת כדי לחזק ולתמוך בחיילנו,
    אני מאלה שירדו לדרום ועוד כמה מטפלים ומטפלות מדיהימים והעניק טיפולי מגע לחיילי סדיר ומילואים . בשבילי זאת הייתה חוייה עוצמתית לראות שם חייל סדיר של גולני , סה"כ ילד, שלא ראה בית יותר מחודשיים עקב פעילות מבצעית בעזה ומשם עבר לסידרת אימונים , וזאת רק דוגמא אחת מיני רבים. ואם זה המעט שאני יכול לתת לאותו חייל
    ולעוד כמה מחבריו ממה שאני יודע לעשות, זה הסיפוק שלי .
    היה מרגש.

  2. איריס זיו says:

    כמו רב עם ישראל אנו גם מחפשים לתת, להודות לחיילינו על נתינתם והמוטיבציה האדירה שלהם שמרטיטה לנו את הלב.
    אילנה ואני בקרנו בבית לוינשטיין ברעננה וחילקנו שוברים של מיזם המועדון לחיילים שמאושפזים שם, עבור בני משפחותיהם.
    המפגש החל עם אתי, מנהלת לשכה בבית לוינשטיין, אתי קיבלה אותנו בלב רחב ובתודה, וספרה לנו על הנתינה המדהימה של העם לבית לוינשטיין, לחיילים במבצע, סיפורים שממש ריגשו אותנו לפעמים עד דמעות.
    לאחר מכן עברנו בין החיילים המאושפזים, שחשבתי שיהיו עייפים מכל המבקרים האלמונים שבאים עם הנתינות, אך הם שמחו לראות אותנו ולקבל את השובר עבור משפחתם -וביחוד עבור ההורים שדואגים להם,
    משהו אחר.
    היה בוקר מרגש עבור אילנה ועבורי.

  3. Miryam
    Miryam says:

    שלום לכולם!
    קיבלתי חבילה של שמנים אתריים, טובים ויקרים מאוד מאישה מיוחדת בארצות הברית עבור אנשים שעברו טראומות במלחמה.
    יש לי כמה סוגי שמנים כמו למשל שמן נגד טראומות בשם trauma life , שמן נגד כאבים (פיזיים ורגשיים) – פחדים איזון ועוד הרבה יותר.
    כל מי שמתעניין יכול לפנות לאילנה!

  4. חיים דחבש
    חיים דחבש says:

    בס"ד
    עם ישראל בתפארתו, התחברנו לאדם מקסים בשם דורון במושב מסלול שהתחיל להעניק לחיילים היקרים לימונדה קרה, המקום התפתח ע"י אנשים טובים ונהפך להיות מקום בו החיילים יכולים להגיע להתרענן ולקבל כוחות מחודשים, מקום לנוח, לאכול ולשתות חינם אין כסף, ע"י עם ישראל שנרתם בהמוניו בהתנדבות.
    ירדנו מס' מטפלים ואנוכי הקטן והצעיר ביניהם , פרסנו מיטות מתחת לסככה, נכון היה חם עם המאווררים, אבל זה כלום מה שהחיילים שלנו תורמים, הגיעו חיילים בתחילה בטפטוף ואח"כ בזרם , החייל הניח נשקו מתחת למיטה, חלץ נעליו ובהוריד חולצתו, ומאותו רגע נסק למרומים, חיילים נגדים וקצינים שהרבה זמן לא ראו בית קיבלו פינוק מכל הלב, מכל המטפלים, לי אפילו לא בא לעשות הפסקה קטנה רק כמה שיותר לטפל, וכמה שיותר חיילים, (6) , התגובות לא איחרו לבוא אפילו החיבוק עם דמעה שקיבלתי מחייל ואמר "כל כולי תפוס ואני צריך לחזור לפלוגה ואתה שחררת אותי", היו חיילים שכתבו מס' מילים שיעידו יותר מ 1000 מילים כמה זה עשה טוב להם, ולנו עוד יותר, במקביל אני ממשיך לקבל אצלי בקליניקה חיילים ומשפחות של פצועים, (וגם חולי סרטן) , בהתנדבות, יהי"ר מלפני בורא עולם שיבוא שלום עלינו ונזכה מתוך בריאות וכח לתת והרבה לתת וכמה שיותר לתת.

  5. אלה ונדל says:

    עכשיו זה הזמן.
    עכשיו צריך להיות שם.
    אני יוצאת מהמעלית לכיוון טיפול נמרץ בביח סורוקה בבאר שבע. יש כבר פחות תקשורת ,פחות מצלמות, אבל הרבה מאד חיילים וחיילות, ובעיקר הורים מודאגים מאד.
    באתי לבקר בביהח את משפחת פיש. הבן הצעיר נפצע קשה מאד ואילנה האמא, שהיא חברה מאד טובה מקבוץ עין גב, לא יושבת רגע.
    המצב שלו משתפר. הוא כבר לא מורדם. והכי חשוב- הוא בחיים..
    אני מתיישבת לידה והיא פורצת בבכי. למה באת ? בשביל מה עשית את כל הדרך מכס ? את לא עובדת ? ואני מלטפת לה את היד , מנסה להרגיע. מספרת לה שגם אני לפני 10 שנים בדיוק עברתי אותה טראומה. גם אני ישבתי כאן ואחרכ במחלקה האורטופדית כמעט חודש. לאט לאט היא מתחילה לדבר ולשתף. היא מתחילה להשתחרר מהמתח הגדול ומשתפת בסיפור האישי. מידי פעם היא נכנסת פנימה לעמוד קצת ליד הילד האמיץ שלה ושוב חוזרת . אבא פיש, הרפתן המהולל, גם הוא לא יושב רגע. כל המשפחה כאן. האחות והאחים יורדים ומביאים קפה מארומה. עוד אמא מודאגת מתישבת לידי ומקשיבה. אני מכירה חלק מהצוות המלאכי שמסתובב כאן. פוגשת את דר קטרנגרין האורטופד שמאות חיילים עברו תחת ידי המנתח שלו. אני מתרגשת. הוא טופח על שכמי והמבט אומר הכל. אני מודה לו שוב בשם כל האמהות. אני צריך לברוח, מחכים לי בחדרי הנתוח..
    ישבתי שם כשעה. הוצאתי מהתיק את השוברים וחילקתי ירדתי במעלית לקומה של המחלקה האורטופדית. המסדרון מלא במדי צהל ובחיילים צעירים שבאים לבקר. נגשתי לעמדת האחיות והשארתי גם שם שוברים של המועדון. אחת האחיות בקשה שאעביר תודה למועדון על המיזם המרגש.
    בדרכי החוצה מבית החולים נשמעה אזעקה בבאר שבע. רצתי למרחב מוגן. איזו מדינה הזויה אנחנו… אין בכל העולם משהו שכזה..
    ממליצה לכל אחד מאתנו לבקר לשעה באחת ממחלקות האשפוז ולשהות במחיצת עם ישראל האמיץ.
    אני יצאתי עם הרבה כוח ואנרגיה להמשיך.
    יש לנו מדינה אחרת ?
    אלה

השאר תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה