שמי רינת, יועצת ומלווה אנשים בתהליכי החלמה טבעיים.
החלמתי בעצמי מדלקת פרקים פסוראיטית ע"י שינויי אורח חיים.
איך הכל התחיל?
בגיל 8 הופיעו לי לראשונה כתמי הפסוריאזיס, כל רופא בתורו נתן לי את כל המשחות שיש לרפואה להציע, סטרויאידים וכו'. הכתמים לא נעלמו לאורך כל השנים. להפך הפסוריאזיס רק החמיר. הסבירו לי שאין למחלה תרופה.
וכך כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, החלו להופיע לי סימפטומים נוספים. היו לי בעיות עיכול רבות, כאבי ראש וסחרחורות. התייעצויות ובדיקות אצל רופאים לא מצאו שום הסבר. עם הזמן למדתי לקבל את הסימפטומים כעובדה קיימת. "כך אני" ואין מה לעשות.
במהלך לימודי המתקדמים (בהם בעצמי השתתפתי בפיתוח תרופה גנטית מתקדמת למחלות עור) החלו להתווסף לשלל הסימפטומים הקיימים שסבלתי מהם סימפטומים חדשים. התחלתי להתעורר בבקרים עם אצבעות רדומות, וסבלתי מכאבים בפנים- בלסת. הסימפטומים החדשים לא נפסקו והמשיכו עד שיום אחד קמתי ולא הצלחתי לסגור את הידיים כלל. הם פשוט התאבנו.
נפל לי האסימון, יש לי דלקת פרקים פסוריאטית.
ביקור אצל ראומטולוג אישר את האבחנה שלי. ושוב קיבלתי אבחנה דומה לזו שקיבלתי בגיל צעיר. זוהי מחלה שדורשת טיפול תרופתי. כדי למנוע נזק בלתי הפיך קחי את התרופה מספר חודשים ולאחריה נשקול להמליץ טיפול ביולוגי. נרתעתי וניסיתי להבין אם יש אלטרנטיבה. בטון כועס הוא הסביר לי שאני חייבת לקחת תרופה ואם לא אעשה זאת אני מסתכנת בנזק בלתי הפיך לפרקים שיכול להביא לנכות.
הפחד היה גדול, כבר ראיתי לנגד עיני איך החיים כפי שדמיינתי מסתיימים ואת כל מה שכבר לא אוכל לעשות יותר.
הלכתי לבית מרקחת, קניתי את התרופה, פתחתי וקראתי את העלון המצורף. אמנם החשש מנכות היה גדול, אך כך גם היה החשש מהתופעות לוואי. הגעתי להחלטה שאת התרופות האלה אני לא לוקחת. חייבת להיות דרך אחרת.
אבל מה היא?
זו הייתה תקופה של סבל, תסכול, חוסר אונים, אכזבה מהמערכת הרפואית ותחושה של פחד. קוללתי. אולי לא נועדתי להתרפא? אולי לא אמצא פתרון? אולי המצב רק ילך ויחמיר והסירוב שלי לקחת תרופות יגרום לנזק בלתי הפיך שאצטער עליו? יש לציין שבמשך כל השנים וכל הביקורים שלי אצל הרופאים תמיד הציעו לי כפתרון תרופות. אף אחד לא שאל אותי לגבי אורך החיים שלי ולגבי התזונה שלי.
חקרתי וקראתי על שינויים בתזונה ואורח חיים.
ההחלטה לא הייתה פשוטה. חייתי על לחמים, פיצות, שוקולד, גבינות. איך אוותר על כל זה? מה ישאר לי לאכול? יחד עם זאת ידעתי שבמצב הנוכחי לא אוכל להמשיך, אז עם כל החשש קפצתי למים העמוקים והתחלתי בשינוי.
שינוי גדול.
בהתחלה לא חשתי בשום הטבה, ופתאום אחרי כמה שבועות הנפיחות יורדת, ופרק הזמן של הקשיות בוקר יורד. לאט לאט עוד אצבע ועוד אצבע חוזרת לתפקד. והפלא ופלא כתופעת לוואי מהשינוי התזונתי, גם הסחרחורות נעלמות, והבטן כבר לא כואבת, אבל לא רק הסימפטומים האלה הלכו ונעלמו, הנה מתחילים להעלם לי כתמי הפסוריאזיס. תוך שנה בבדיקות אולטרסאונד ידיים, לא נראה שום סימן לדלקת פרקים והחלה נסיגה משמעותית בפסוריאזיס.
הבנתי שהדלקת פרקים הזו הייתה בעצם מתנה, נורה אדומה שנדלקה אחרי תקופה ארוכה של הזנחה. מתנה שהביאה אותי לצאת למסע ללמוד ולחקור על אורח חיים בריא וכיצד להיות יותר קשובה לעצמי, לרגש ולגוף שלי.
כחלק מהמסע לאחר סיום לימודי הדוקטורט והמחקר שלי, החלטתי לחזור שוב לספסל הלימודים. הפעם למדתי לימודי רפואה תזונתית אצל ד"ר גיל שחר. אני מרגישה שהמסע הזה פתח בפני עולם חדש שאני מוצאת את עצמי מוקסמת, מסוקרנת ונרגשת כל יום להמשיך ולהעמיק בו.
היפוקרטס אמר כבר ב 370 לפנה"ס לערך "יהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך". היום אני מאמינה גדולה ביכולת של הגוף לרפא את עצמו במידה וניתן לו את התנאים התזונתיים הגופניים והרגשיים אותם הוא צריך. היום אני משתפת אנשים מהנסיון והידע שלי ומלווה אותם בתהליך שלהם להכיר את היכולת המדהימה של הגוף שיכולה להביא להחלמה, שמירה וטיפול בבריאות שלהם.